הכרעת דין בתיק פ"ל 5677-11-10

כנגד הנאשם הוגש כתב אישום לפיו בתאריך 5.12.10, שעה 04:00 ברח' מנחם בגין 28 ת"א נהג הנאשם ברכב כאשר הוא במצב שיכרות, הנאשם סירב לבצע דגימות לצורך איתור אלכוהול בניגוד לסע' 62(3) ו- 39 (א) לפקודת התעבורה ותקנה 26(2) לתקנות התעבורה וסעיף 38(1) לפקודת התעבורה.

הנאשם כפר בהאשמה ונשמעו ראיות בתיק.

מטעם התביעה העידו העדים הבאים:

1.         פנינה ביטון מתנדבת - לדבריה עמדה במחסום קבוע ברח' מנחם בגין. השוטרת עצרה את הנאשם, ביקשה ממנו לבצע בדיקת נשיפון, אולם הנאשם סירב. עלה מהנאשם והרכב ריח נוראי. השוטרת אמרה לנאשם כי הוא חשוד בנהיגה תחת השפעת אלכוהול. וביקשה מהנאשם שלא לאכול, לעשן, לשתות או להקיא, הנאשם הכניס לפיו מסטיק. השוטרת ביקשה מהנאשם לבצע דגימת ינשוף. הנאשם סירב והיה מוכן לבצע בדיקת דם. לטענת השוטרת הנאשם התנהג בצורה מוזרה. גם במהלך בדיקת המאפיינים הנאשם התנגד. השוטרים במקום הגיעו לכלל מסקנה, כי הנאשם שיכור ויש צורך לעשות בדיקת דם על פי בקשתו. השוטרת בעזרת אחרים הגיעו לתחנת המשטרה. הנאשם חתם על טפסים כי הוא מוכן לבצע בדיקת דם. הנאשם הוחתם ע"י החובש. הנאשם ביקש להיכנס לשירותים לפני הבדיקה. הנאשם התעכב בשירותים חצי שעה. החובש ניגש לשירותים לבקש מהנאשם לצאת לצורך ביצוע הבדיקה. הנאשם יצא מהשירותים והתנה את הבדיקה באכילה ושתיה. הנאשם החל להתנהג בצורה תקיפה והשוטרת נאלצה לאזוק אותו וקראה לעזרה בקשר. השוטרת נשאלה אם הנאשם הוכה והשיבה בשלילה "לעולם לא הייתי נותנת שיכו אותו" (עמ' 12 שורה 22 לפרוטוקול).

2.         לורטה סבג - גבתה את הודעת הנאשם.

3.         פארס פארס - חובש במרפאה - על פי מזכר שערך בשעה 04:40 הגיעה עדת תביעה 1 עם הנאשם לביצוע דגימת דם בחשד לנהיגה בשיכרות. הנאשם הביע הסכמה בכתב לביצוע הדגימה. הנאשם טען כי יש לו כאב בטן וביקש להתפנות לשירותים. הנאשם נלקח לשירותים שם שהה כ- 30 דקות. השוטר הסביר לנאשם כי אם לא יצא מהשירותים ייחשב כמי שמתחמק מהדגימה. הנאשם יצא מהשירותים, הגיע לחובש, אולם סירב לבצע את הבדיקה בטרם יקבל אוכל ושתיה. החובש הסביר לנאשם כי אסור לו לאכול ולשתות לפני מתן הדגימה. הנאשם עמד בסירובו במשך 20 דקות. החובש הסביר לנאשם כי אם לא יאפשר את הדגימה ייחשב כמסרב. הנאשם סירב לבצע את הדגימה עד לקבלת אוכל ושתיה. הגיע למקום קצין היחידה שלקח את הנאשם מהמרפאה. בחקירה נגדית החובש טען כי לא הבחין בשוטר מכה את הנאשם (עמ' 16 שורה 21 לפרוטוקול).

4.         רודיון קירוטיק - מתנדב - השוטר התלווה לנאשם למרפאה כדי לבצע בדיקת דם. בהגיעם למרפאה הנאשם ביקש להתפנות לשירותים. השוטר הלך עם הנאשם לשירותים. הנאשם ביקש לסגור את דלת תא השירותים, השוטר סירב. הנאשם ניסה לפתוח את התא בו נמצאים המים. השוטר אסר זאת. הנאשם שהה בתא השירותים מעל 30 דק'. החובש נכנס ושאל מה קורה. הנאשם והשוטר יצאו מתא השירותים וחזרו למרפאה. אז הנאשם סירב לתת דגימת דם עד שלא יתנו לו מים ואוכל. השוטרים אמרו לנאשם שזה אסור ואז הנאשם החל לצעוק ולקלל ולעשות תנועות. השוטרים הזמינו תגבורת.

5.         תמר ברושי - מתנדבת - הצטרפה לעדת התביעה 1 לאחר שהתבקשה לכך. הנאשם סירב לביצוע בדיקת נשיפון וינשוף וביקש לבצע בדיקת דם. השוטרים הגיעו למרפאה, החובש ביקש לערוך את הדגימה, הנאשם סירב וביקש לגשת לשירותים. הנאשם התעכב בשירותים כחצי שעה. החובש ניגש לשירותים בעקבותיו יצא הנאשם מהשירותים. הנאשם סירב לבצע את הדגימה והוא יבצע אותה רק לאחר שיאכל וישתה. ע"ת  1 קראה לשוטרים. כאשר הם הגיעו ע"ת 1 שוב שאלה את הנאשם האם הוא מוכן לתת דגימת דם. הנאשם התעקש שרק בכפוף שיאכל וישתה. השוטרים אזקו את הנאשם ולקחו אותו. הנאשם נאזק כיוון שסירב להתלוות לשוטרים.

6.         אלינה קובלוב - שוטרת תנועה - לדבריה הוזעקה למרפאה, בעקבות קריאה של עדת תביעה 1, לפיה הנאשם משתולל במרפאה. הנאשם צעק והשתולל, סירב להקשיב להוראות השוטרת. השוטרת הודיעה לנאשם כי הוא עצור, אזקה אותו והעבירה את הנאשם למשרדי התנועה.

            מטעם ההגנה העידו העדים הבאים:

1.         הנאשם - הסתובב ביפו, אחרי שעה, שעה וחצי חבריו התקשרו אליו לפנות בוקר, הוא אסף אותם. חבריו של הנאשם שתו ושפכו עליו משקה. הנאשם לא שתה. עצר אותם שוטר הוא ביקש בדיקה. הנאשם אינו יודע מה נדרש ממנו. הנאשם נשף פעם פעמיים לצורך בדיקה. אח"כ ביקש השוטר מהנאשם ללכת על קו לבן. הנאשם יצא מביתו בשעות הצהריים והוא היה עייף. הנאשם טען כי הוא לא שיכור והציע לבצע בדיקת דם. השוטר הסכים לבצע דגימת דם. הנאשם ביקש לשתות ונאסר עליו. השוטר ביקש ממנו להוציא את המסטיק מהפה כיוון שאסור לו לאכול. השוטר ביקש לבצע את הבדיקה. הנאשם ביקש לגשת לשירותים. השוטרים החלו לקלל אותו. הנאשם יצא מהשירותים. בא קצין, תפס אותו בכוח בחולצה, זרק אותו לרצפה, נתן לו אגרוף ושבר לו את האף. לדברי הנאשם הוא קיבל מכות רצח, על אף שלא היה שיכור, השוטר ניסה לנגב את הדם עם חולצה. הנאשם לדבריו לא השתולל אלא שם את ידיו בכיס. בחקירה נגדית טען הנאשם כי לא ביקש לאכול לאחר שיצא מהשירותים, אלא הוא הוכה, החל לרדת לו דם ואז הוא ביקש מים ואוכל. (עמ' 25 שורה 24 ועמ' 26 שורה 13 לפרוטוקול). עוד בחקירה נגדית טען הנאשם כי כשל במבחני הביצוע כיוון שהיה עייף ו לא היה מסוגל לבצע את מבחני הביצוע, אולם לא היה שיכור (עמ' 26, החל משורה 19 לפרוטוקול).

2.         סומיה ענתר - אשת הנאשם. צילמה את הנאשם לאחר שהגיע הביתה. בבגדים בהם היה במשטרה.

3.         מויאל עזוני - חברו של הנאשם, היה עם הנאשם ברכב בשעה שהנאשם נעצר ע"י המשטרה. לדבריו הנאשם אסף אותם מהתחנה המרכזית, החברים שתו ברכב, הנאשם נעצר, ביצע בדיקת שכרות במכשיר שאינו מוכר לו. לדבריו הוא נתן פעמיים אוויר, הנאשם לא היה שיכור. התפתח ויכוח עם השוטרים והנאשם נלקח למשטרה.

לאחר ששמעתי את הצדדים ועיינתי בחומר הראיות שהוגש מצאתי להרשיע את הנאשם.

הנאשם טען מספר טענות הגנה:

1.         המתנדבים שביצעו את פעולת המשטרה לא היו מוסמכים לעשות כן וזאת מכוח תקנה 6(א)(2) לתקנות המשטרה. המתנדבים פעלו שלא בנוכחות שוטר ומשכך פעלו בחוסר סמכות.

2.         השוטרים העידו בצורה מגמתית, טענו כי הם אינם זוכרים את האירוע, העידו מהדוחות שרשמו. במהלך עדותם התברר כי הם זוכרים את האירוע. השוטרת ע"ת 1 רשמה דו"ח מפורט בעוד המתנדבים האחרים שהיו במקום העידו באופן חלקי. הנאשם נתן שתי נשיפות, הדבר לא צוין בדוחות. המשטרה לא חקרה כיוון זה מתוך מגמתיות.

3.         השוטרת עדת תביעה 1 טענה כי הזעיקה את השוטרים כיוון שחשה מאוימת בעוד עדת תביעה 5 טענה כי השוטרים הוזעקו כי הנאשם עמד בסירובו לבצע את בדיקת הדם.

4.         הנאשם הוכה בתחנת המשטרה. אשתו של הנאשם צילמה אותו כאשר על חולצתו נראה כתם דם. המשטרה טייחה טענה זו של הנאשם. הנאשם בתחנה הצביע על הקצין שהכה אותו בצורה אכזרית. העובדה כי המשטרה לא עשתה דבר אינה מאפשרת הרשעת הנאשם, אם הנאשם השתולל, תקף, קילל שוטרים, מדוע הוא לא הועמד לדין?